`

בני גיל הזהב– מתנת הפז של התרומה לקהילה

מאת: אברהם אלון

 

התרומה לקהילה ותועלותיה

"שנה נוספת חלפה. שנה בה הצלחנו להעלות חיוך בפניהם של הילדים במועדוניות אשר בקהילה שלנו.

כאשר התגייסנו לסייע למועדוניות אלה ידענו כולנו את חשיבות הסיוע שלנו, אבל לא יכולנו לשער איזה אושר נגרום לילדים וכמה אור נביא לחייהם.

בזכות עזרתכם ותרומתכם, חברים יקרים, הצלחנו להפעיל חוג דרבוקות, לחבר את המועדוניות לכבלים, לממן הסעות לבריכה ולהעניק ארוחות ערב, ארגנו משלוח מנות בחג הפורים, תרמנו אימוניות לילדים והסענו אותם למסעדות.

אני מקווה ובטוחה שגם בעתיד נמשיך לסייע ולעזור ככל יכולתנו, כמיטב המסורת שפיתחנו בנושא התמיכה בקהילה.

תודה לכל העושים במלאכה וברכת שנת לימודים פורייה לילדי המועדוניות שלנו".

במילים נרגשות אלה פתחה הדוברת את ערב ההתרמה המיוחד שנועד ליצור בסיס כספי לסיוע למועדוניות נוער באזור.

בחנתי את פניהם של הנוכחים. מבעד לקמטי הגיל ראיתי חיוכים של סיפוק, גאווה ואושר. בחלל האולם הייתה תחושה של שליחות מלווה באתגר ובנחישות.

לכשעצמי לא הופתעתי ממראה עיני. התופעה של קשישים למען הקהילה הולכת ומתפשטת במהירות וקונה לה אחיזה בכל רבדי החברה.

אם בעבר נתפש הדבר כ"יציאה ידי חובה" הרי כיום הועמקה ההבנה לגבי התועלות הרבות שפעילות זו מספקת. הבה נמנה אחדות מהן:

 

•    בני הגיל המבוגר מוכיחים בפומבי את נכונותם ויכולתם להוסיף ולתרום לקהילה, גם אם סיימו את פרק התעסוקה והקריירה בחייהם.

•    הם חשים מאותגרים לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם ומוכנים להשקיע רבות בנושא. הדבר נותן תוכן חדש לחייהם ומגוון את סדר יומם.

•    הם זוכים להערכה מחודשת מצד הקהילה וחל שיפור מהותי בתדמיתם.

•    הם יכולים לנצל היכרויות וקשרים מן העבר ולהגיע לתורמים אפשריים בעלי יכולת והשפעה.

•    הדימוי העצמי שלהם זוכה לשדרוג ובכך משפיע על ביטחונם העצמי ועל האמונה ביכולתם.

 

כלומר, פעילות בני הדור המבוגר למען הקהילה יוצרת שרשרת של תגובות חיוביות, כשכל הנוגעים בדבר יוצאים נשכרים.

 

מגוון רחב של פעולות למען הקהילה

לאחרונה חלה התעוררות מעניינת בתחום זה, הן בארץ והן בעולם המערבי כולו. בעיקר מוסבר ההתעוררות בכך  שכיום, כשבוחנים את בני הגיל המבוגר, ניכר שמדובר בנשים וגברים שבריאותם שפירה יותר מזו של קשישי הדורות הקודמים, מצבם הכלכלי הוטב (אם כי רבים עדיין במצוקה), לפניהם שנות חיים רבות יותר (עקב העלייה המתמדת בתוחלת החיים), זמנם הפנוי רב יותר.

 

לפיכך אנו מוצאים אותם במפת פעילויות רחבה ומגוונת:

 

•    איסוף תרומות לנזקקים ונצרכים, הן מבני גילם והן בני גילים אחרים (בעיקר ילדים ונוער).

•    התנדבויות בתחום החונכות (סיוע לילדים המתקשים בלימודיהם, לילדים קשי משמעת, לילדים חסרי בית ועוד).

•    ליווי "משמרות הזהב" של ילדים שנועדו לאפשר חצייה בטוחה של הכבישים הסואנים, בעיקר בשעות הבוקר.

•    סיוע לקשישים מוגבלים או בודדים בבתיהם.

•    מילוי תפקידים שונים במועדוני קשישים.

•    השתלבות בארגוני "יע"ל" השונים (יד עזר לחולה).

•    הופעה בהרצאות אורח בבתי ספר בתחומי התמחותם או פעילותם בעבר.

•    השתלבות רחבה בארגוני מתנדבים למיניהם.

הדעת נותנת שבעתיד הלא רחוק נראה מעורבות אינטנסיבית ורחבה עוד יותר של בני הגיל המבוגר במכלול העשייה החברתית והקהילתית.

 

ג. ההתנדבות כדרך חיים

החיים בגיל המבוגר נראים כנטולי עניין ונעדרי שמחה בעיניהם הצעירות של בני הנעורים. 'בסך הכל' חושבים הם לעצמם, 'מה כבר יכול לקרות לו או לה בשנות השבעים והשמונים לחייהם?'.

בכנות חייבים לומר שיש יותר משמץ של אמת בזווית ראייה זו, למרות שהיא מייצגת כאלה שעדיין רחוקים מרחק רב מהגיל המתקדם ואינם מסוגלים להשתחרר מהדימויים ומהסטיגמות שהוטמעו בהם לגבי הקשישים והזקנים בחברה.

מדוע בכל זאת שמץ של אמת? משום שיש בינינו גברים ונשים, והם אינם מעטים, ש"תכנית החיים" שלהם בגיל המבוגר היא דלת תוכן, חסרת אתגרים וצבועה בצבעים אפורים ודהויים.

מסתבר שכדי לחיות חיים מלאים וערכיים, מלאי עניין וסיפוק, אושר והנאה, חייבים לעמול קשה. אין הכוונה למשמעות הפיזית של המונח, אלא ליגיעה ולעמל שצריך להשקיע – בעיקר מחשבתית – כדי להכין "תכנית חיים" אישית, שתתאים בדיוק לאופי שלנו, למנטליות שלנו, לחלומות שלנו, וגם למגבלות שלנו.

לא כל אחד אוהב טיולים רגליים, לא כל אחד "משוגע" על משחקי ברידג', ישנם כאלה שסולדים ממוסיקת ג'ז ואחרים מתקשים בפתרון תשבצים או חידות הגיון.

המשתמע מכך הוא שמה שמכונה במאמר זה "תכנית חיים" חייב להיות מותאם, (כאילו היה "תפור" במדויק) למידותיו השונות של כל אדם.

אני שומע את תגובות הקוראים שאומרים בליבם  שכל פעילות שיכולה למלא תוכן את חייהם כרוכה במשאבים לא מעטים, וכאלה אינם מצויים בכיסם במידה מספקת.

לפיכך אני רוצה לייחד הפעם את דברי לנושא ההתנדבות, שהוא פתוח בפני כולם, שווה לכל נפש ואינו מצריך השקעה כספית כלשהי. 

הבה נבחן תחילה לא מה עלינו לתת בעת שאנו מתנדבים אלא דווקא מה ההתנדבות נותנת לנו. בנקודה זו הרשו לי להפנותכם לנקודות אחדות שיתכן שלא חשבתם עליהן או שלא ראיתם אותן בזווית הנכונה:

 

1. מסגרת חברתית – בכל מעשה התנדבותי נרקמת מסגרת חברתית ומתפתחים יחסים מיוחדים בין כל השותפים לאותה התנדבות. אלה הם יחסים של רעות עמוקה, של אכפתיות הדדית, של שיתוף פעולה, ושל הערכה אמיתית של איש כלפי רעהו.

מסגרת זו היא בעלת חשיבות מיוחדת בגיל המבוגר, כאשר מן הנוף החברתי שלנו נעקרים בהדרגה חברים וידידים שעימהם עשינו כברת חיים ארוכה. לידידות רבת שנים זו אין למעשה תחליף, וקשה לנו לפתח יחסי חברות חדשים.

גם המועדונים השונים הפזורים ברחבי הארץ אינם נותנים אלא מענה חלקי לתחושת הבדידות ההולכת וגוברת. 

לעיתים מתגברת המועקה עקב אבדן של בן או בת הזוג, היוצר מעגל נוסף של בדידות והסתגרות.

ההצטרפות למסגרת התנדבותית כלשהי יוצרת נגישות מיידית לאנשים, מורידה את מחיצות הניכור, ומקנה הרגשה של חברותא. תמיד יקבלו אותנו בזרועות פתוחות, בסבר פנים יפות, בחיוך חם ולבבי, בהערכה ובכבוד.

אלה אינם דברים של מה בכך, בעיקר כשמעבר להם נוספת ההרגשה של עזרה לזולת, תרומה לחברה וסיפוק עצום מעצם ההשתייכות לגוף התורם לאחרים ללא תמורה.

 

2. הכרה בחשיבות וביכולת – בכל מעשה התנדבותי משדרים למתנדב הערכה רבה על תרומתו והוקרה למעשיו. במובן מסוים זוהי עבורנו הכרה מחודשת ביכולתנו (ידע, מומחיות, כשרון, יכולת, ועוד) שלעיתים שכחנו על קיומה, כיוון שמאז פרישתנו לגימלאות, לא טרח כמעט איש להזכיר אותה, שלא לדבר על התפעלות  ממנה.
לפתע מתרשמים מחדש מעומק החשיבה שלנו, מכושר האלתור שלנו, מיכולת הארגון שלנו. לפתע שוב חולקים לנו מחמאות על שיקול הדעת שלנו או על גילויי החברות שלנו. כל אלה מהווים תרומה חשובה לדימוי העצמי שלנו, להערכתנו את עצמנו ואפילו להערכת הסביבה המשפחתית כלפינו.

בתחום חשוב זה אין ספק שהתמורה המתקבלת ממעשה ההתנדבות עולה לאין שיעור על ההשקעה.

 

3. עזרה לזולת – אחד הסיפוקים היותר גדולים נגרמים לנו עקב הסיוע שיכולנו לתת לאחרים, בעיקר כאלה הנתונים במגבלות גופניות, שכליות, כלכליות וכדומה. תחושה זו נכונה בכל גיל, אך מתעמקת ומתחזקת בגיל המבוגר.

הסיבה לכך היא ההרגשה של האדם המבוגר, שחרף גילו, ולעיתים מגבלותיו שלו בעקבות הגיל, הוא עדיין במצב המאפשר לו לעזור לאחרים.

עובדות אלה נכונות לכל סוג של התנדבות, לרבות מתן בסתר, שאין בו פומביות כלשהי. אולם ההתנדבות במישור החברתי זוכה לאחרונה להערכה מתגברת, גם נוכח גילויי המצוקה הנגלים שוב ושוב לעינינו. לפיכך, כל המעורבים בסוג זה של התנדבות, ובעיקר בני הגיל היותר מבוגר, ניצבים בעיני החברה בכללה כעומדים ליד "קיר התהילה" החברתי וכראויים לכל הכבוד האפשרי.

מצד הנתינה כרוכה ההתנדבות במחיר לא גדול. ממילא רשאי המתנדב להחליט על המינון והתכיפות של התנדבותו, להגבירה או לדללה לפי מצב רוחו או רמת בריאותו, לערוך בה הפוגה קלה או ממושכת, ואפילו להפסיקה כליל, מבלי שיהיה עליו לתת דין וחשבון לאיש.

 

לפיכך מומלץ לבני הגיל המבוגר לאמץ את ההתנדבות כערך חשוב ואפילו כדרך חיים.  

היא יכולה להוות סממן חיוני ומגוון בחייהם המאוחרים ולתת להם תמורות מפליגות, שבחלקן נסקרו לעיל.

 

אלה שינהגו כך ייווכחו עד מהרה עד כמה השתנתה לטובה "תכנית החיים" שלהם, כמה עניין ואתגר נוספו להם, ועד כמה התבשיל המורכב והמסובך הנקרא "חיים בגיל הזהב" הופך לפתע לטעים, עשיר מעורר תיאבון ונותן "טעם של עוד"...

השאירו פרטים בכדי ליצור איתנו קשר
ואנחנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי

צרו <br>
								קשר

צרו
קשר

סגרו <br>
								פנייה

סגרו
פנייה

השאירו פנייתכם

ונשוב אליכם

חייגו עכשיו

09-9610000