עוד על האושר בגיל המבוגר

עוד על האושר בגיל המבוגר

מאת: אברהם אלון
"כמה הם ככלות הכול, ימי חיי אדם?
האם חי הוא אלף שנה או רק שנה אחת?
האם חי הוא משך שבוע או מאות בשנים?
למשך כמה זמן מת האדם? האם לעולם?
מה פירוש הדבר לעולם ועד?"
                                   
פבלו נרודה
משהו מתנועע במעלה הרחוב. אני ממקד את מבטי. הם הולכים קרוב זו לזה, תומכים איש ברעותו. ניכר בהם שכבדו עליהם השנים, ושיניו החדות של הזמן הותירו חריצים עמוקים בפניהם. לבושם – פשוט, מכורבלים במעיליהם מפאת הקור החודר.
הוא - מפלס דרכו בזהירות מופלגת, היא – נשענת על מקל הליכה. משהו חרישי מאפיין את התרחקותם, שאינה מותירה רושם כלשהו על החולפים ברחוב.
(וכי שעתו של מי פנויה לתת דעתו על שני זקנים שנקלעו אולי בטעות לרחוב הסואן...הרי ממילא עוד מעט לא יהיו כאן בכלל...)
אני עוקב אחריהם במבטיי. בתנועותיהם יש מעין הישענות הדדית, כאילו נתלו האחד בשנייה וסמכו על התמיכה שתגיע.
הם הולכים ומתרחקים, ואני חושב על שנות החיים המתגלגלות כאן לעיניי ברחוב הסתמי. 140, 150, 160 שנה? אולי אפילו יותר? איזו אסופה מדהימה של אירועים? כמה שמחות וצהלות וכמה דמעות ובכי? איזו דרך ארוכה עשו עד הגיעם לכאן? כמה דמויות עטו בטרם עטפה אותם זיקנתם: התינוקות הרחוקה, הילדות הנשכחת, הנעורים התוססים, העלומים המפכים עוז, שנות הבגרות המפכחות, אהבות ואכזבות, לימודים ומשפחה, פרנסה ואתגרים, השלמה ושיגרה. כמה ימים עומסים הם על כתפיהם? כמה לילות נספרו על יצועם? האם נותרו עוד צעדים בשביל הגזור של עתידם?
העור התלוי עליהם חווה להט וצריבה, שיזוף ולטיפה, אור חמה ולילות ירח. עתה התכנס לתוך קמטיו כאילו בוש במראהו החיצוני. גם הילוכם האיטי השאיר אחריו עקבות של היסוס ותהייה.
חרף זאת הייתה איזו נחישות בצעידתם, משל שאבו כוחות רעננים מתוך פנימיותם. אולי היה זה הלילה הקרב שכאילו הניס אותם וכלא את צלליהם באור החיוור של פנסי הרחוב.
אני חולף על פניהם, מתבונן בחשאי לעברם. הם מביטים בי ובאפלולית אני רואה חיוך נסוך על שפתותיהם. חיוך? כיצד הגיע לכאן? איך עלה לפתע על פניהם? איזה ניגוד מהווה הוא לרושם שהותירו?
אני מתרחק ושומע איך מתעצם החיוך והופך לצחוק רם. הצחוק מתגלגל ונשפך מהם אל הרחוב, מתדפק אל סיפי החלונות וחודר לאוזניהם של העוברים ושבים.
אט אט מתרחקים השניים ורק צחוקם המפתיע נותר באוויר הלילה הקר...
      *        *        *        *        *
משהו מריר נמסך לחייו של אדם עם חלוף השנים. מתי שהוא, מתגבשת אצלו ההכרה שחלומות רבים שהוא נושא אתו מאז, לא יתגשמו עוד. תכניות שונות שנראו אפשריות מתחילות להיגנז או לפחות מתעמקת ההשלמה עם הויתור עליהן. מבלי משים חלה האטה, אולי בלתי מורגשת בראשיתה, בהליכתו ובתנועותיו. ההתנהלות כולה מאותתת על ההשלמה עם הכניסה לישורת האחרונה של החיים.

אין זה תהליך קל. כותרות רבות ניתנו לו והסברים רבים עוד יותר מנסים לפרש אותו. נראה שכל בני התמותה נכנסים בגיל כלשהו למסגרת המיוחדת הזו. ההבדלים הם רק בשני תחומים: הראשון – הגיל בו מתחוללת התופעה. השני – מידת השפעתה על האדם ואופן התמודדותו עם השפעותיה.

כל חיינו אנו חשופים למחזוריות הפסקנית הזו בטבע.  אנו רואים את העלים הרעננים של האביב הקודם מצהיבים ונושרים בבוא השלכת. אנו מודעים לתוחלת החיים הקצרה של בעלי חיים שונים בעיקר של חיות המחמד שסביבנו. אנו מבכים את לכתם של בני הדור שקדם לנו, הורים וקרובים אחרים, אף שידענו תמיד שתגיע שעתם ללכת.
ובכל זאת שונים הדברים כאשר מדובר בנו עצמנו. אף ששנים רבות נתונות לנו להתכונן נפשית לאותם ימים של סתיו חיינו, דומה שתמיד יבואו אלה בהפתעה, ינחתו עלינו בפתאומיות, לפעמים יסעירו את רוחנו, לעיתים ידכאו את נפשנו, ותדיר נאמר לעצמנו: "מה? כבר? כל כך מהר?".
עם התגלות הסימנים הראשונים אנו מנסים להתעלם מהתופעה. כאשר מתחזקים האותות אנו נאחזים בציפורננו בכל מה שמאט את התהליך או מסתיר אותו מעיני הבריות. בתת ההכרה אנו יודעים שההימלטות תהיה קצרת ימים, ולמרות זאת ראו כמה יגיעה וממון אנו משקיעים בה. יש להניח שהאתנחתא שאנו משיגים ראויה בעינינו עד כדי כך שההשקעה נראית כדאית ומשתלמת מעבר לכל ספק.
אני מנסה לתת כותרת הולמת להלך הרוח המאפיין את התקופה  המיוחדת הזו וסבור שהשם ההולם ביותר הוא:  'הסיכוי לאופטימיות של ההולכים לאט'.

לכאורה – דבר והיפוכו, אבל מבט בוחן יותר מגלה צדדים נוספים ומשמעותיים יותר:
האושר מתבטא בשורה ארוכה של תחומים, ובדרך ניצול הפנאי לשם השגת האושר.

שתי הטבלאות הבאות יכולות לשפוך אור על הנאמר כאן.




הגדרות

אושר נפשי – מצב רוח, מוראל, מרץ, אמביציה, אופטימיות, תכניות לעתיד.
אושר בריאותי – תקינות גופנית, תפקוד הגוף, העדר או מיעוט מחלות וכאבים.
אושר כלכלי – רמת ההכנסה, קיום בכבוד, יכולת קניית מוצרי מותרות, מתנות לנכדים.
אושר משפחתי – מצב הזוגיות, מעמד במשפחה, קשר טוב עם הבנים/ות והנכדים/ות.
אושר חברתי – מסגרת חברתית לבילויים, קשרים חברתיים טובים.

התפלגות היחס לפנאי בחתך גילאים ורמת השכלה

2.    לפי רמת ההשכלה